סירוב לבדיקת ינשוף

שוטר רשאי לעצור ולעכב כל נהג שנראה חשוד

בדיקת ינשוף – מה קורה כשמסרבים?

אחת הבדיקות הנעשות לנהג החשוד בנהיגה תחת שכרות היא בדיקה ינשוף. ינשוף הוא שמו של מכשיר אלקטרוני שנחשב לאמין.

שוטר רשאי לעצור ולעכב כל נהג שנראה לו חשוד בעבירה כזאת, גם אין לו חשד סביר, ולהורות לו לבצע את  הבדיקה. היא נעשית גם במקרים בהם הנהג ביצע עבירת תעבורה מסוכנת, גרם לתאונת דרכים עם נפגעים או בנסיבות אחרות.

הבדיקה עצמה כוללת שתי נשיפות בהפרש של דקה לתוך הפיה של המכשיר. במידה והוא זיהה שהנשיפות לא מספיקות או שיש בעיה אחרת, הוא יאותת על כך והנהג יידרש לשתי נשיפות נוספות.

הבדיקה חייבת להיעשות בתנאים מיוחדים כאשר הנהג נח 15 דקות לפניה ובמהלכן לא שתה, עישן או הקיא.

חלקי המכשיר הבאים במגע עם האוויר הנשוף חייבים להיות מחוממים טרם הבדיקה כדי למנוע עיבוי. הבדיקה עצמה חייבת להיעשות במקום נטול אדי אלכוהול ועשן. כמו כן, על השוטרים לעשות כיול למכשיר כל 24 שעות כדי שהתוצאות יהיו קבילות בבית המשפט.

הנהג מסרב? החוק יראה בו כמי שנהג בשכרות

במידה וכל  התנאים הללו התקיימו כהלכה ועל פי  החוק, ובמידה ונמצא כי באוויר הנשוף יש כמות אלכוהול החריגה מהמותר אזי יקבל הנהג דו"ח על נהיגה בשכרות.

סירוב לבדיקת ינשוף אינו מומלץ מאחר ועל פי החוק נהג המסרב יראו בו כמי שנהג בשכרות. בעת סירוב לבדיקה זאת, סירוב למסור דגימת דם, או למתן שתן לבדיקת מעבדה רשאי בית המשפט לפסול אותו מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים.

השוטר מחויב להסביר לחשוד המסרב לבדיקה באותו מעמד כי הוא רשאי לסרב לה, אבל גם שעליו לקחת בחשבון את  ההשלכות לכך. שכן, סירוב כאמור, ישמש חיזוק לראיות התביעה המשטרתית כאשר זאת תוגש בבית  המשפט.

נהגים רבים, מפחדים לבצע את  הבדיקה במחשבה שגויה כי לאחר ששתו משקה אלכוהולי הם עלולים להיתפס כאילו נהגו בשכרות. הם אינם יודעים כי  הסירוב עצמו לא פותר את  הבעיה אלא ממש יוצר אותה.

הבדיקה לא נעשתה על פי החוקים? ניתן לערער

לא תמיד בדיקה מוכיחה כי הנהג מצוי תחת השפעת אלכוהול אלא מראה כי, למעשה, הכמות שנמצאה מותרת והחשש היה מופרז. יש מקרים בהם הבדיקה לא נעשתה על פי החוקים ותקנות ואז ניתן לערער עליה והדו"ח על נהיגה בשכרות מבוטל. יחד עם זאת, בתי משפט יכולים להרשיע גם על פי "בדיקת מאפיינים".

עד להופעת הינשוף היא הייתה הבדיקה המקובלת ועל פיה היו מרשיעים נאשמים. גם היום באופן תיאורטי יכול בית המשפט להרשיע על סמך טופס בדיקה כזאת.  הבדיקה כוללת עמידה- יציבה או לא, הליכה בקו ישר, הושטת אצבע ונגיעה באף, התרשמות השוטר מצורת לבוש, דיבור, והתנהגות.

העונש על נהיגה בשכרות חמור ויכול להיות פסילת רישיון של שנתיים ימים ו/או קנסות, פסילה על תנאי ואפילו מאסר במידה והייתה תאונה עם הרוגים. נהג אשר נמצא אשם פעם שנייה, עלול רישיונו להיפסל לתקופה מינימאלית של 4 שנים.

העונשים החמורים נקבעו במטרה להפחית את תאונות הדרכים בגין עבירה זאת. נהג שנוהג ברכב תחת השפעת אלכוהול חייב להיות מודע לרמת הסיכון שהוא נוטל על עצמו. יותר מכך, פקודת התעבורה קובעת כי מי שניתפס בנהיגה בשכרות אזי, נטל ההוכחה לחפות מוטל עליו. וזאת בניגוד לדו"חות תעבורה אחרים בהם התביעה חייבת להוכיח את אשמת הנהג.

העונשים נכונים לכל נהג, כאשר לנהגים צעירים וחדשים ההתייחסות היא בחומרה יתרה מאשר לנהגים ותיקים. מומלץ לכל מי שנתפס בעבירת נהיגה בשכרות לציית לשוטר ולבצע בדיקת ינשוף או בדיקת דם ומתן שתן. לאחר מכן, כדאי לו לקבל ייעוץ מעורך דין תעבורה מנוסה.

Scroll to Top